היתר לאוננות או שזל?

הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
שלום כבוד הרב, אני גבר די "חם". וקשה לי מאוד תקופת האיסור עם אשתי. כל פעם שבועיים. מכיוון שאנחנו די מבוגרים ולא מתכוונים להביא עוד ילדים יותר, ראיתי שיש אפשרות להתיר בתקופה הזו אוננות והוצאת זרע. ככה ראיתי באתר של בית הלל- https://www.beithillel.org.il/post-678/ האם אפשר לסמוך על זה להוציא זרע בתקופות שבהן אני מרגיש שזה מסכן לי את הגוף?
תשובה:
שלום וברכה,מעולם לא שמעתי שיש רבנים שמתירים לאונן בזמנים מסויימים בגלל הקושי. זה נכון שיש שאומרים שהחומרא פחותה (בכלל, בכל הנושא של שז"ל), ושהיא מדרבנן. אבל להתיר את זה בגלל מצב מסויים מעולם לא שמעתי. וכידוע, בזוהר זה נחשב חמור מאוד.
מה שיש שאומרים שעוון הז"ל הוא כשיש מניעה של פריה ורביה, מדבר בנושא קצת אחר, כשהוא חלק מחיי האישות... בין אשה לבעלה ואז יש התלבטות לגבי דברים כמו ביאה דרך איברים.. אולם זה לא בא להתיר את הענין באופן גורף.. מעולם לא שמעתי שיש מי שמתיר את זה באופן כללי בגלל זה.
לגבי הקישור ששלחת, יש כאן כמה דברים-
א) גם בתשובה הזו, הוא לא בדיוק "מתיר". הוא דן במקרה אחר לגמרי, של "אי התאמת צרכים בתחום המיני" (לא שאני מבין מה זה בדיוק), ובמצב שבו לכאורה אין קיום יחסים תמידי. הוא לא דן בכלל בתקופת האיסור ה"רגילה", של נידה. וגם שם הוא לא בדיוק מתיר... הוא מביא שעל פי הבנה מסויימת ברמב"ן (שהוא כותב במפורש שהיא לא ההבנה הרווחת והשלטת), אולי יהיה אפשר להגיד שהוצאת שז"ל כזו איננה חטא. זה לא ממש היתר. וזה לא ממש הבנה רווחת ברמב"ן.
ב) בפסיקה, באופן כללי, יש מסורות מקובלות. יש דרכים מסויימות שבהם מגיעים למסקנה. וגם אם ניתן למצוא איזה פוסק חשוב, או ראשון, שעל פי קונסטילציה מסויימת, משמע ממנו שאולי זה היה מותר. זה לא הופך את זה ל"היתר". אלא אם כן מדובר במקרה מאוד מסויים שבו יש ענין להתיר. לדוגמא- עגונה או משהו כזה, שבו מראש הגישה היא לחפש היתר. במסורת המקובלת של הפסיקה הרגילה, אין שום עיסוק במציאת היתר לתקופת הנידה, וזה לא נחשב למשהו שהוא "צורך", להיפך, זה נחשב משהו שמוביל לחיי אישות טובים יותר. ולמשהו שההתגברות עליו טובה לאדם. ולכן עצם הגישה של "למצוא היתר" היא לא נכונה שם. אני לא חושב שזה בדיוק מה שהוא עושה שם, לחפש היתר, כי הוא מתייחס למשהו אחר, אולם גם במקרה שהוא מתייחס אליו, יש לי השגות רבות מאוד על נושא ה"חיפוש היתר" (ניתן לראות מהלשון שזו המטרה שם, הרצון למצוא היתר, ביטויים כמו- נכון יותר לגשת לזה מ...).
ג) לגבי עצם הגישה של רבני בית הלל (ואינני מכיר את הרב שהשיב שם כלל, לא באופן כללי ולא אישי), כתבתי בעבר רבות. לדעתי הם טועים לחלוטין בעצם הגישה שלהם לסוגיות הלכתיות מעין אילו. והראיה היא עד כמה זה נראה מבלבל. גם כשהוא בכלל לא ניגש לעצם נושא השז"ל.
על עצם הענין של " ארגון רבני בית הלל" כתבתי כאן-
על אירוע השקת ההלכה של ארגון רבני בית הלל (shoresh.org.il)
וכאן-
עוד על פסק ההלכה של בית הלל (shoresh.org.il)
ברכות מרובות
אני מוסיף כאן דברים שכתב לי על התשובה הרב יוני לביא, שקרא אותה-
אכן בעייתי מאוד. לא הכרתי את התשובה של הנ"ל אבל זה מפליא איך הוא לוקח את העיקרון של הוצאת זרע לצורך מצווה כגון מסיבות של בדיקת פוריות וכדו' ומחיל את זה על לצורך שלום בית מתוך הנחה שבזה שהגבר יאונן זה מה שיביא שלום בבית וכו'.
לא מכיר את הרב המשיב אבל בימינו שיש שו"ת באינטרנט כל אחד יכול למצוא כמעט על תשובה שהוא רוצה, ה' ירחם.
אולי נכון לכוון אדם כזה ל'עשה לך רב'. שילך לרב הקבוע שלו וישאל אותו. זו בעיה להסתמך על תשובה של 'רב מהאינטרנט' שמעולם לא שמעת את שמו לפני כן, לא למדת ממנו תורה בחיים ואתה לא תלמיד שלו אך מצאת היתר שלו בנושא שקרוב לליבך אז אתה מאמץ אותה. זה לא 'עשה לך רב' אלא בעצם 'עשה מה שבא לך' (ותמצא כבר באינטרנט מישהו שמתיר את זה...)
תשובות נוספות בנושא-
הוצאת זרע לבטלה עקב אי תיאום צרכים מיניים
אני רוצה ברשותך לחלק את התשובה לכמה חלקים-
1) אני אומנם לא מומחה רפואי, אולם יש לי הרבה ניסיון עם שאלות בתחום, ואני די בטוח שניתן די בקלות למצוא תשובה רפואית לבעיה של סבך. אני מדבר כרגע על הצד הפיזי פרופר.
בדרך כלל, כמובן, סובלים מבעיה כזו בחורים צעירים ונשואים טריים, ויש לזה פתרון. אז הייתי ממליץ לנסות למצוא לזה פתרון רפואי, בלי קשר לצד ההלכתי.
2) לא ברור בכלל שמדובר ב"זרע". כחלק מההכנה לתשמיש האיבר הגברי מפריש נוזל סיכה (ממש כפי שהאשה מפרישה חומר סיכה), זה חומר שדומה מאוד לזרע אולם הוא מעט פחות סמיך. לפי כל הפוסקים בנוזל זה אין בעיה של זרע לבטלה, ולכן אם מדובר רק בנוזל כזה (ובהחלט יתכן שבכך מדובר, כ בגילו של סבך קשה להאמין שגופו מייצר כמות זרע כל כך גדולה ומהירה), אין בכלל חשש של זרע לבטלה. זה עוד דבר שכדאי לבדוק כ"הקדמה".
3) גם אם מדובר בזרע של ממש, הרי שלחלק ניכר מהשיטות זה מותר, זה חלק מהחיבה ומהאהבה בין בעל לאשתו. ואולי אפשר הלכתית לכלול את זה בתחום של "ביאה דרך איברים", שמותרת במקרה שאי אפשר לקיים יחסים ממש.
מבחינה הלכתית המקרה שאת מתארת הוא בודאי מקרה ש"מצריך קולות" ויש בו משום אפילו סיכון של ממש, ולכן אפשר לסמוך על הראשונים שסוברים שז"ל זה מדרבנן בלבד, ולהחשיב את הקרבה לאישה כדבר שהוא כבר ביאה וממילא מותר בהוצאת זרע.
אני גם מאמין שבגילו של סבך זה לא אפשרי להוציא זרע בכל פעם, ולכן אולי אפשר לעשות את "הפעם הראשונה" בלי כיסוי... ואז זה יהיה בודאי דרך איברים, ומשם ואילך הוא כבר לא יוציא זרע. זה לא אפשרי בגילו.
4) אני מבין שאחרי הכל הבעיה הגדולה היא החשש ה"הלכתי" של סבתך. אני חושב שצריך להסביר לה את כל הנ"ל... ולומר לה שמדובר כאן בחומרא שמביאה לידי קולא וסבל גדול. ולענ"ד זו חומרא שהיא יכולה להיחשב כחטא. הם נשואים, צריכים קרבה פיזית ומניעתה בגלל חשש רחוק (כי אולי זה לא זרע ואולי זה כמו דעת הראשונים שזה מדרבנן, ואולי זה ייחשב כביאה דרך איברים).... היא עוון בפני עצמו חס וחלילה.
מהצד המעשי, אני לא מכיר כל כך רבניות שיוכלו לשכנע אותה. אולם אם זה תלוי בזה, ותגידי לי על איזה איזור בארץ מדובר, אנסה למצוא...
אני רוצה ברשותך לחלק את התשובה לכמה חלקים-
1) אני אומנם לא מומחה רפואי, אולם יש לי הרבה ניסיון עם שאלות בתחום, ואני די בטוח שניתן די בקלות למצוא תשובה רפואית לבעיה של סבך. אני מדבר כרגע על הצד הפיזי פרופר.
בדרך כלל, כמובן, סובלים מבעיה כזו בחורים צעירים ונשואים טריים, ויש לזה פתרון. אז הייתי ממליץ לנסות למצוא לזה פתרון רפואי, בלי קשר לצד ההלכתי.
2) לא ברור בכלל שמדובר ב"זרע". כחלק מההכנה לתשמיש האיבר הגברי מפריש נוזל סיכה (ממש כפי שהאשה מפרישה חומר סיכה), זה חומר שדומה מאוד לזרע אולם הוא מעט פחות סמיך. לפי כל הפוסקים בנוזל זה אין בעיה של זרע לבטלה, ולכן אם מדובר רק בנוזל כזה (ובהחלט יתכן שבכך מדובר, כ בגילו של סבך קשה להאמין שגופו מייצר כמות זרע כל כך גדולה ומהירה), אין בכלל חשש של זרע לבטלה. זה עוד דבר שכדאי לבדוק כ"הקדמה".
3) גם אם מדובר בזרע של ממש, הרי שלחלק ניכר מהשיטות זה מותר, זה חלק מהחיבה ומהאהבה בין בעל לאשתו. ואולי אפשר הלכתית לכלול את זה בתחום של "ביאה דרך איברים", שמותרת במקרה שאי אפשר לקיים יחסים ממש.
מבחינה הלכתית המקרה שאת מתארת הוא בודאי מקרה ש"מצריך קולות" ויש בו משום אפילו סיכון של ממש, ולכן אפשר לסמוך על הראשונים שסוברים שז"ל זה מדרבנן בלבד, ולהחשיב את הקרבה לאישה כדבר שהוא כבר ביאה וממילא מותר בהוצאת זרע.
אני גם מאמין שבגילו של סבך זה לא אפשרי להוציא זרע בכל פעם, ולכן אולי אפשר לעשות את "הפעם הראשונה" בלי כיסוי... ואז זה יהיה בודאי דרך איברים, ומשם ואילך הוא כבר לא יוציא זרע. זה לא אפשרי בגילו.
4) אני מבין שאחרי הכל הבעיה הגדולה היא החשש ה"הלכתי" של סבתך. אני חושב שצריך להסביר לה את כל הנ"ל... ולומר לה שמדובר כאן בחומרא שמביאה לידי קולא וסבל גדול. ולענ"ד זו חומרא שהיא יכולה להיחשב כחטא. הם נשואים, צריכים קרבה פיזית ומניעתה בגלל חשש רחוק (כי אולי זה לא זרע ואולי זה כמו דעת הראשונים שזה מדרבנן, ואולי זה ייחשב כביאה דרך איברים).... היא עוון בפני עצמו חס וחלילה.
מהצד המעשי, אני לא מכיר כל כך רבניות שיוכלו לשכנע אותה. אולם אם זה תלוי בזה, ותגידי לי על איזה איזור בארץ מדובר, אנסה למצוא...
שאלה על מקומות עיסוי גויה
א. יש כאן כצה עהירות- הראשונה היא שז"ל, הוצאת זרע לבטלה, שלדעת רבים מהפוסקים היא דאורייתא והזוהר מחמיר בה מאוד. יש איסור גויה, שחכמים גזרו על כל הגויות, יש איסור זבה, שחכמים גזרו שכל הגויות זבות, וכן עוד מגוון של איסורי חז"ל.
ב. כן, יש כאן איסורים רבים שקשורים לזנות, קדשות ולא רק זרע לבטלה.
ג. לכאורה לא, היא לא יכולה להיכנס להיריון. אלא אם כן זה איך שהוא יכנס לה לאותו מקום, וגם כך, סביר להניח שהיא מונעת הריון, כי כמו שהיא עושה לך, היא בטח שוכבת עם אחרים תמורת כסף. או נאנסת או משהו כזה. בכל מקרה, הסיכוי שהיא תיכנס להריון הוא קטן מאוד מכזה דבר.
ד. לא, מלבד "נקיות", אנחנו לא מקפידים היום על טומאת זרע של עזרא, ומלבד זאת- מי שהולך לקדשה, הרי לא סביר שיקפיד דווקא על נקיות כזו שרוב האנשים לא מקפידים עליה.
ה. לא. שוב, אין לנו היום הקפדה על טומאה שמקורו בשכבת זרע....
ו. כמו כל עבירה שאדם עובר ומצטער עליה- צריך לעשות תשובה, צריך להתטער על זה, צריך לקבל על עצמך ככל הניתן לא לחזור על זה שוב... ולבקש מהשם שיעזור לך להתמודד. כמובן שזה יותר קשה לעשות תשובה על משהו שיודעים שנחטא בו שוב, אולם יש לעשות מאמץ, לבקש סליחה, להשתדל להימנע ולהפסיק עם זה. ולבקש עזרה שמימיית.
בקיצור- תשובה, עם מאמצים גדולים להפסיק עם זה כמה שניתן.
א. יש כאן כצה עהירות- הראשונה היא שז"ל, הוצאת זרע לבטלה, שלדעת רבים מהפוסקים היא דאורייתא והזוהר מחמיר בה מאוד. יש איסור גויה, שחכמים גזרו על כל הגויות, יש איסור זבה, שחכמים גזרו שכל הגויות זבות, וכן עוד מגוון של איסורי חז"ל.
ב. כן, יש כאן איסורים רבים שקשורים לזנות, קדשות ולא רק זרע לבטלה.
ג. לכאורה לא, היא לא יכולה להיכנס להיריון. אלא אם כן זה איך שהוא יכנס לה לאותו מקום, וגם כך, סביר להניח שהיא מונעת הריון, כי כמו שהיא עושה לך, היא בטח שוכבת עם אחרים תמורת כסף. או נאנסת או משהו כזה. בכל מקרה, הסיכוי שהיא תיכנס להריון הוא קטן מאוד מכזה דבר.
ד. לא, מלבד "נקיות", אנחנו לא מקפידים היום על טומאת זרע של עזרא, ומלבד זאת- מי שהולך לקדשה, הרי לא סביר שיקפיד דווקא על נקיות כזו שרוב האנשים לא מקפידים עליה.
ה. לא. שוב, אין לנו היום הקפדה על טומאה שמקורו בשכבת זרע....
ו. כמו כל עבירה שאדם עובר ומצטער עליה- צריך לעשות תשובה, צריך להתטער על זה, צריך לקבל על עצמך ככל הניתן לא לחזור על זה שוב... ולבקש מהשם שיעזור לך להתמודד. כמובן שזה יותר קשה לעשות תשובה על משהו שיודעים שנחטא בו שוב, אולם יש לעשות מאמץ, לבקש סליחה, להשתדל להימנע ולהפסיק עם זה. ולבקש עזרה שמימיית.
בקיצור- תשובה, עם מאמצים גדולים להפסיק עם זה כמה שניתן.
דבר חדש
אני לא כל כך מבין את הקשר בין הפסקת הכדורים לבין ההתעוררות שחשה אשתך. לכאורה יש בזה אפילו קצת הפוך, כי הגלולות מכילות הורמונים נשיים. אבל אני כמובן לא מומחה לפרמקולוגיה. אולי זה ענין של גיל או משהו אחר.
א. אפשרויות למניעת הריון- יש נרות, שאם משתמשים בשניים ביחד, מסוגים שונים, זה מאוד יעיל. בזמן האחרון היו אצלי באתר כמה מאמרים של חברות על מה שנקרא "ימים בטוחים", עם מכשיר שמודד חום. זה נחשב גם לדי יעיל. שילוב של זה עם נרות הוא לכאורה משהו חזק למניעת הריון.
כמו כן יש גלולה של היום שאחרי, שלוקחים רק אחרי תשמיש... ואז יש הרבה פחות הורמונים. רק כשצריך.
ב. מין אוראלי לגבר מותר. לדעתי, אם אין סיבה ממש ממש מיוחד, רצוי מאוד שלא לפלוט בפה, בגלל מיאוס. אפשר לעשות את זה, עד שמגיע הרגע לפלוט ואז עוברים למצב הרגיל.
ג. לסיים על הגוף, ללא סיבה רפואית מיוחדת, נראה לי כמשהו שממש כדאי להימנע ממנו, שוב, ראה מה כתבתי קודם. אפשר לעשות הכל, ואז לפליטה להיכנס למקום. ככה נראה הכי רצוי. אם זה קרה באקראי, לא ייחשב לשז"ל
אני לא כל כך מבין את הקשר בין הפסקת הכדורים לבין ההתעוררות שחשה אשתך. לכאורה יש בזה אפילו קצת הפוך, כי הגלולות מכילות הורמונים נשיים. אבל אני כמובן לא מומחה לפרמקולוגיה. אולי זה ענין של גיל או משהו אחר.
א. אפשרויות למניעת הריון- יש נרות, שאם משתמשים בשניים ביחד, מסוגים שונים, זה מאוד יעיל. בזמן האחרון היו אצלי באתר כמה מאמרים של חברות על מה שנקרא "ימים בטוחים", עם מכשיר שמודד חום. זה נחשב גם לדי יעיל. שילוב של זה עם נרות הוא לכאורה משהו חזק למניעת הריון.
כמו כן יש גלולה של היום שאחרי, שלוקחים רק אחרי תשמיש... ואז יש הרבה פחות הורמונים. רק כשצריך.
ב. מין אוראלי לגבר מותר. לדעתי, אם אין סיבה ממש ממש מיוחד, רצוי מאוד שלא לפלוט בפה, בגלל מיאוס. אפשר לעשות את זה, עד שמגיע הרגע לפלוט ואז עוברים למצב הרגיל.
ג. לסיים על הגוף, ללא סיבה רפואית מיוחדת, נראה לי כמשהו שממש כדאי להימנע ממנו, שוב, ראה מה כתבתי קודם. אפשר לעשות הכל, ואז לפליטה להיכנס למקום. ככה נראה הכי רצוי. אם זה קרה באקראי, לא ייחשב לשז"ל
איסור אוננות ?
טוב, זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת...
בקצרה- איסור אוננות נלמד ממעשה ער ואונן, בספר בראשית, שם כתוב שהקב"ה המית אותם, וזה נחשב לחטא חמור.
למרות שיש דעות שלא מחמירות עד כדי חטא דאורייתא בזה (יש ראשונים שמקלים בחומרת החטא), אז התשובה היא כן, יש ציווים קשים בתורה... וחלקם אפילו קשים מאוד. יש אנשים שקשה להם הענין של משכב זכור, יש אנשים שקשה להם ציווים על רגשות, יש כאלה שמאוד מתקשים לשמור ריחוק מעריות וכדומה- אולם התורה מצווה על דברים קשים.
באוננות, ספציפית, יש המון נפילות, אולם מי שמצליח ל"צאת" מזה, הרבה פעמים רואה שזה אפשרי.
ושוב, אין ספק שבימינו מחמירים בזה מאוד, אולי קצת יותר מידי בתיאור החומרה.
אין איסור מין אוראלי מתרי"ג מצוות, זה מופיע בגמרא, אבל בוודאי איננו מתרי"ג מצוות שנמנים כתרי"ג.
טוב, זה פחות או יותר כל התורה כולה על רגל אחת...
בקצרה- איסור אוננות נלמד ממעשה ער ואונן, בספר בראשית, שם כתוב שהקב"ה המית אותם, וזה נחשב לחטא חמור.
למרות שיש דעות שלא מחמירות עד כדי חטא דאורייתא בזה (יש ראשונים שמקלים בחומרת החטא), אז התשובה היא כן, יש ציווים קשים בתורה... וחלקם אפילו קשים מאוד. יש אנשים שקשה להם הענין של משכב זכור, יש אנשים שקשה להם ציווים על רגשות, יש כאלה שמאוד מתקשים לשמור ריחוק מעריות וכדומה- אולם התורה מצווה על דברים קשים.
באוננות, ספציפית, יש המון נפילות, אולם מי שמצליח ל"צאת" מזה, הרבה פעמים רואה שזה אפשרי.
ושוב, אין ספק שבימינו מחמירים בזה מאוד, אולי קצת יותר מידי בתיאור החומרה.
אין איסור מין אוראלי מתרי"ג מצוות, זה מופיע בגמרא, אבל בוודאי איננו מתרי"ג מצוות שנמנים כתרי"ג.
שפיכת זרע וניקיון
לצערו בימינו אין לי דיני טומאה וטהרה ישירים, כלומר- מכיוון שאין בית מקדש ואין תרומה טהורה (בהנחה שאתה אולי כהן), הרי שלטומאה ולטהרה ין משמעות מעשית בחיים ההלכתיים. יש משמעות רוחנית, משמעות נפשית אכל לא משמעות מעשית.
לכן, באופן מעשי אין צורך לנקות את הזרע, הוא אמנם מטמא, אבל לטומאה הזו אין משמעות הלכתית כלשהיא.
לכן אין ענין לבקש מהגויה לנקות או משהו כזה. וגם אתה לא צריך להתקלח או לנקות את הזרע.
לכאורה אם הגויה לא לוקחת את הזרע ומכניסה אותו מיידית לאותו מקום (לרחם שלה) בכוונה תחילה, אין שום סיכוי שהיא תיכנס להריון.
מהצד הרוחני- זה נחשב חטא של הוצאת זרע לבטלה (הנגיעה בגויה וההרהורים יחשבו לחטא נוסף) ולכן צריך לעשות על זה תשובה וללכת למקווה בהזמדנות הראשונה... שוב, לא בגלל "טומאה", אלא בגלל טהרה רוחנית.
לצערו בימינו אין לי דיני טומאה וטהרה ישירים, כלומר- מכיוון שאין בית מקדש ואין תרומה טהורה (בהנחה שאתה אולי כהן), הרי שלטומאה ולטהרה ין משמעות מעשית בחיים ההלכתיים. יש משמעות רוחנית, משמעות נפשית אכל לא משמעות מעשית.
לכן, באופן מעשי אין צורך לנקות את הזרע, הוא אמנם מטמא, אבל לטומאה הזו אין משמעות הלכתית כלשהיא.
לכן אין ענין לבקש מהגויה לנקות או משהו כזה. וגם אתה לא צריך להתקלח או לנקות את הזרע.
לכאורה אם הגויה לא לוקחת את הזרע ומכניסה אותו מיידית לאותו מקום (לרחם שלה) בכוונה תחילה, אין שום סיכוי שהיא תיכנס להריון.
מהצד הרוחני- זה נחשב חטא של הוצאת זרע לבטלה (הנגיעה בגויה וההרהורים יחשבו לחטא נוסף) ולכן צריך לעשות על זה תשובה וללכת למקווה בהזמדנות הראשונה... שוב, לא בגלל "טומאה", אלא בגלל טהרה רוחנית.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות
מוצרים








